פסק-דין בתיק ת"א 3031-08

1.         בפני תובענה שמקורה בבקשה לביצוע שטר לפי סעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967 שהוגשה בתיק הוצאה לפועל מס' 17-14292-07-3. השטר הוא שיק שמשכה הנתבעת לטובת התובעת, הנפרעת, שמספרו 0107462 על סך של 247,125 ש"ח ומועד פירעונו 30.10.06 (להלן: "השיק"). השיק חולל, כי נשלחה לבנק הנמשך, לפני מועד הפירעון, הודעת ביטול. בעילת התביעה, פרק ו' לבקשת הביצוע, טענה התובעת, הזוכה, כי היא אוחזת בשטר בחתימת יד החייבת.

            הרקע למסירת השטר לתובעת הוא שהנתבעת זכתה במכרז לביצוע עבודות פיתוח ככרות בהרצליה (להלן: "המכרז") וביום 11.5.06 היא התקשרה עם התובעת בחוזה לביצוע העבודות נשוא המכרז כקבלן משנה שלה (להלן: "החוזה"). הוסכם, כי מהכספים שישולמו לנתבעת כזוכה במכרז, תשלם הנתבעת לתובעת 88% בניכוי מס במקור וכן נקבעו הוראות חוזיות בהתייחס לקיזוזים ועבודות נוספות.

            העבודה החלה ב-1.6.06 וביום 17.7.06 הוגש לאישור חשבון חלקי מס' 1. החשבון אושר ביום 18.9.06 על סך של 215,414 ש"ח (כולל מע"מ של 15.5%) לאחר הפחתה של 40,000 ש"ח בגין ליקויים. סכום השיק עולה על הסכום שאושר. בסיכומי באי כוח הצדדים הוסכם, כי השיק ניתן כביטחון. מסירתו אפוא הייתה על תנאי ( סעיף 20 לפקודת השטרות, נ"ח).

2.         המחלוקת בין הצדדים שהיא ברקע של התביעה היא מה היה הסכום שהיה על הנתבעת לשלם לתובעת מתוך הסכום שאושר ושולם בחשבון חלקי מס' 1. כאשר התובעת טוענת כי לנתבעת הייתה זכות לקזז הוצאות שנשאה בה, כמימון ביניים, במקום התובעת, אשר הוצאו בהקשר לעבודות נשוא חשבון הביניים. לעומתה טוענת הנתבעת שלא הוגבלה בהיקף הקיזוז ולכן השיק בוטל, כי כל הסכום הנקוב בו קוזז כנגד הוצאות שכבר הוצאו ע"י הנתבעת.

            המחלוקת שהונחה על שולחן ביהמ"ש להכרעה, היא זכות התובעת לפירעון השטר כאשר טענת ההגנה היא הקיזוז על פי שיטת הנתבעת. הטיעון שמכיר בזכות קיזוז מסוימת עלתה כטענה חלופית בתצהיר עדות ראשית של מנהל התובעת כתשובה לטענת ההגנה של הנתבעת בהתנגדות לביצוע שטר.

            ב"כ הנתבעת התנגד להרחבת חזית בתצהיר עדות ראשית של מנהל התובעת מבלי שכתבי הטענות תוקנו ( בש"א 3617/09; פרוטוקול מיום 6.12.11 עמ' 5).

3.         הדין הוא שמקום ששטר נמסר על תנאי והתנאי לא קוים, זכות הקניין לא עברה [סעיף 20(ב)(2) לפקודת השטרות; ע"א 205/87 ס.מ.ל. סוכנות מרכזית לביטוח בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מג (4) 680 (1989)]. הנתבעת הרימה את נטל הבאת הראיות שהשטר ניתן על תנאי וכי התנאי לא קוים. כי התובעת הסכימה שהמגיע לה סכום השווה ל-88% מהחשבון החלקי מס' 1 וכטענה חלופית הסכימה שעל פי ההסדר החוזי בין הצדדים ניתן היה לעשות קיזוז מסוים. גם אילו נדחו כל הסכומים שהנתבעת קיזזה, עדיין התוצאה בעילה השטרית הייתה זהה. מפני שהסכום שהגיע לתובעת לפי חישוב של 88% הוא 189,564.32 ש"ח. זו גם התוצאה המשפטית אם אוסיף לסכום החשבון החלקי את עלות הצינורות בסך של 112,000 ש"ח שהנתבעת הייתה אמורה לממן במימון ביניים והתובעת שילמה לפני אותו מימון ביניים, וזאת מבלי להתייחס לכך שהסכום היה צריך להיות מקוזז ע"י הנתבעת מחיוביה כלפי התובעת ( סעיפים 7 ו-11 לחוזה מיום 11.5.06 - להלן: "החוזה").

4.         על פי התשתית הראייתית שהונחה בפני, הרקע למסירת השיק היה שבמועד חתימת החוזה שהיה החוזה שנוסח ע"י המזמין למשתתפים במכרז, הוסיפו הצדדים בעת החתימה את ההסדר שהקבלן, הנתבעת יממן במימון ביניים את מלוא עלויות קבלן המשנה, התובעת, בגין חומרים וכו' בפרויקט וכן הוא ייתן לתובעת שיק למועד פירעון תשלום העירייה + שבועיים אחרי אישור החשבון ע"י המפקח ( תוספת בכתב יד לסעיף 7 לחוזה).

            בפועל, הנתבעת התמהמה לשלם עבור הצינורות והתובעת שילמה עבורם ולטענתה הדבר גרר מבחינתה מצוקה כספית. ביום 17.7.06 חתמו הצדדים על הסכמה שהנתבעת תיתן שיק של 250,000 ש"ח [נספח ג' לתצהיר מנהל התובעת (להלן: "נספח ג'")].

            גם הוסכם כי אם הסכום שיאושר בחשבון החלקי יפחת מסכום השיק, אזי השיק יוחלף ואם הסכום יעלה על כך, הנתבעת תשלם את ההפרש. על פי תצהירו של מרדכי קרויטורו, מנהל הנתבעת, בפועל לא ניתן שיק על סך של 250,000 ש"ח בסכום אחד אלא ניתן השיק ועוד שיק נוסף של 38,750 ש"ח, המע"מ על השיק ( מוצג נ/2). משמע, שהסכום הכולל של השקים עמד על 285,875 ש"ח, כסכום צפוי להיות משולם לנתבעת מהסכום המאושר בחשבון חלקי מס' 1. לכן, כאמור, לא התממש הצפי. כי הסכום לתשלום נפל מסכום השיק.

5.         התיק נוהל בחזית רחבה יותר מהעילה השטרית שגלשה לעסקת היסוד והעלתה את המחלוקת של היקף הקיזוזים שניתן היה לקזז מהשטר.

            הפסיקה הכירה בזכות הקיזוז בין צדדים קרובים כנגד שטר בכפוף לכך שהסכום קצוב

[רע"א 6250/98 Nordland Papier AG נ' מפעלי ייצור והוצאה לאור (ירושלים) מ.ס.ל. בע"מ, פ"ד נג (2) 274 (1999)]. אך כמו כל טענת קיזוז, תנאי  מקדמי הוא שהקיזוז הוא מזכות של התובע שאיננה במחלוקת. כפי שהראיתי לעיל, בפועל התובעת לא רכשה זכות קניין בשיק כי התנאי לא התממש ולכן המחלוקת שהיוותה את עיקר הזמן שהוקדש לתיק לא קמה בתביעה זו שעילתה היחידה היא - זכות הקניין בשטר.

ההכרעה במחלוקת החוזית שהוצגה כחלופה בתצהיר מנהל התובעת, של תוכן ההסכמה החוזית בין הצדדים בהתייחס לקיזוז אינה נדרשת לתיק זה. אך לאור העובדה שמירב הזמן בתיק הוקדש לבירור מחלוקת זו, אתייחס אליה.

הסוגיה של קיזוז חלקי, דהיינו בהתאמה לחשבון החלקי, לא מופיעה בין בחוזה ( סעיפים 7, 10 ו-13) ובין בהסכמות המאוחרות בין הצדדים ( נספחים ג', נ/4, נ/5).

מקום הטיעון של ב"כ התובעת שאין הגיון כלכלי בקיזוז שיגרום לקבלן המשנה קושי בביצוע העבודות מחמת פגיעה בתזרים המזומנים העומד לרשותו הוא ערב החתימה של החוזה ולא בדיעבד. שכן אלו הסדרים שעל הצדדים להכניס לחוזה מראש כחלק מהמשא ומתן ביניהם.

העובדה שהצדדים עשו שימוש בחוזה שהיה חלק מהמכרז וכי גם התובעת השתתפה במכרז לא מעלה ולא מורידה.

לפיכך, לא מצאתי לטענה עיגון חוזי.